מגדלור מעצבי פנים
הבית ברחוב המגדלור כמה פסיעות מנמל יפו העתיק שוכן רחוב המגדלור, דוגמה מובהקת לשילוב מעצבי פנים בין תרבויות ומסורות בנייה. מה שהיה שכונה ערבית של דייגים, הופך בימים אלו לאזור נחשק - בעיקר בזכות הנוף הרומנטי, הבנייה המסורתית, והדירות המרווחות: אלטרנטיבה מפתה לגרים בצפיפות התל אביבית. הבית של אורנה גבעון מגלם בתוכו את כל מה שיש ליפו להציע ונחשב מאוד בקרב מעצבי פנים.
הבית של אורנה גבעון ברחוב המגדלור ביפו העתיקה, נבנה במאה ה-19 ושימש כבית ספר לילדי הכנסייה בשכונה. כיום הוא מתפקד כבית מגורים לכל דבר: בקומתו התחתונה הוא מארח את אגודת האדריכלים, ומסביבו מתפתחים חיי קהילה תוססים לצד גלריות ומרכזי תרבות.
חדר המדרגות המתעגל מוליך אותנו לתוך הרפתקה ויזואלית, ודרכו אנו עולים מעל לפני הים אל עבר עולם חדש - חזרה אל המקורות ונסיון אמיץ לשילוב בין אופיו המקורי של הבניין לבין הצרכים של דייריו החדשים.
לפני השיפוצים, מספרת גבעון, היה זה חלל מוזנח המלא בעזובה. על מנת לשמור על אופיו וצביונו של המבנה הקפידה המעצבת לשמר את חלוקת החלל המקורית (255 מ"ר), באמצעות השלמה של מבואה מחדר המדרגות - מהלך המאפשר כניסה מרווחת וניטרלית לדירה: מסדרון רחב ומרשים המוליך בטבעיות לחללים הנוספים. החלוקה המקורית התוותה חללים רבועים, אך גבעון - שהתלבטה בין שינויים צורניים לבין רצון להוסיף פונקציות מודרניות, נכנעה בסופו של דבר לתוואי הראשוני, והחליטה לשמור על המבנה באמצעות פתיחה של חללי המטבח וחדר השינה למסדרון. "הבניין הזה זה רומן מתמשך, לא משהו שנגמר". מספרת אורנה גבעון. "היה חשוב לי לשמור על האותנטיות של המבנה ומסיבה זו בחרתי לא לשנות את חלוקת החלל. התייחסתי לזה כאלה חלל מלבני אחד, והתחלתי לראות שאם אני עושה את כל הפונקציות הדרושות כמו בבית מודרני אז אני בעצם אונסת את הבניין, ולכן החלטתי לוותר".
מה שנראה היום בעניי מעצבי פנים כמבנה מודרני לכל דבר, הוא תוצר של עבודת פרך שהצריכה קילוף של כל הקירות ותוספות של תשתית מים וחשמל, על מנת להתאים את הבית למגורים ראויים. מעצבי פנים מספרים כי בעבר בנו הערבים את השכונה מתערובות של חול וצדפים, שהקנו למבנה בידוד מצוין והגנה על הקירות בפני רטיבות. גלגוליו של הבניין הביאו לתוכו גם דיירים שהיו קשובים פחות לצרכים של הבית והוסיפו חומרי אטימה אקריליים שלא הצליחו למנוע מהרטיבות לחדור לקירות. לפני מלאכת העיצוב נדרשה גבעון לקלף את הקירות ולהשתמש בתרכובות מיוחדות של חומרי בידוד ואיטום נושמים, דוגמת פרקסל ווגה, שהחזירו לדירה חלק מתכונותיו של מהבידוד המקורי. כיום, אין צורך בשימוש במזגן גם בימי הקיץ החמים. החלונות המרווחים בחזיתו מאירים את חלל הפנים ומכניסים לתוכו נוף ציורי של הנמל. צדו השני של הבית מחופה בחלונות צרים השומרים על הטמפרטורה הקרירה. גבעון הקפידה לשחזר במדויק את החלונות המקוריים, לצד שימוש בקירות גבס פנימיים, שהתאימו את החלל המרובע למשפחה בת תשע נפשות. בדירה מתבלט המטבח המרווח, העשוי משילוב חומרים: עץ מלא, פורמייקה ואלומיניום, עוד וריאציה לדיאלוג בין הישן לבין החדש המאפיין את הבית.
מהמבואה, ניתן לפנות אל חללי השינה והאירוח או להמשיך בקו ישר אל עבר חדר העבודה וחדר המגורים, הנמצאים בחלל אחד המופרד באמצעות עיצוב נכון ופונקציונלי של הריהוט. קורות העץ על תקרת החלל יוצרות אווירה חמה ומפנים אותנו אל המרפסת התחומה בקירות חיצוניים - פתרון היוצר אשליה של בית פרטי ולא של בניין מגורים.
בעברה, ייסדה גבעון את חברת הרהיטים Iron Steel, אשר שירתה אדריכלים ומעצבי פנים ועסקה ברהוט עץ מעובד וגס בשילוב מתכות. ריהוט זה מקבל בבית אספקט נוסף, כאשר הוא משמש כגשר בין הריהוט המודרני לבין פריטי רטרו נוסטלגיים היוצרים יחדיו אמירה עיצובית ברורה ומהודקת המאפשרת דו קיום מעורר קנאה בין ישן לבין חדש.
הבית ברחוב המגדלור כמה פסיעות מנמל יפו העתיק שוכן רחוב המגדלור, דוגמה מובהקת לשילוב מעצבי פנים בין תרבויות ומסורות בנייה. מה שהיה שכונה ערבית של דייגים, הופך בימים אלו לאזור נחשק - בעיקר בזכות הנוף הרומנטי, הבנייה המסורתית, והדירות המרווחות: אלטרנטיבה מפתה לגרים בצפיפות התל אביבית. הבית של אורנה גבעון מגלם בתוכו את כל מה שיש ליפו להציע ונחשב מאוד בקרב מעצבי פנים.
הבית של אורנה גבעון ברחוב המגדלור ביפו העתיקה, נבנה במאה ה-19 ושימש כבית ספר לילדי הכנסייה בשכונה. כיום הוא מתפקד כבית מגורים לכל דבר: בקומתו התחתונה הוא מארח את אגודת האדריכלים, ומסביבו מתפתחים חיי קהילה תוססים לצד גלריות ומרכזי תרבות.
חדר המדרגות המתעגל מוליך אותנו לתוך הרפתקה ויזואלית, ודרכו אנו עולים מעל לפני הים אל עבר עולם חדש - חזרה אל המקורות ונסיון אמיץ לשילוב בין אופיו המקורי של הבניין לבין הצרכים של דייריו החדשים.
לפני השיפוצים, מספרת גבעון, היה זה חלל מוזנח המלא בעזובה. על מנת לשמור על אופיו וצביונו של המבנה הקפידה המעצבת לשמר את חלוקת החלל המקורית (255 מ"ר), באמצעות השלמה של מבואה מחדר המדרגות - מהלך המאפשר כניסה מרווחת וניטרלית לדירה: מסדרון רחב ומרשים המוליך בטבעיות לחללים הנוספים. החלוקה המקורית התוותה חללים רבועים, אך גבעון - שהתלבטה בין שינויים צורניים לבין רצון להוסיף פונקציות מודרניות, נכנעה בסופו של דבר לתוואי הראשוני, והחליטה לשמור על המבנה באמצעות פתיחה של חללי המטבח וחדר השינה למסדרון. "הבניין הזה זה רומן מתמשך, לא משהו שנגמר". מספרת אורנה גבעון. "היה חשוב לי לשמור על האותנטיות של המבנה ומסיבה זו בחרתי לא לשנות את חלוקת החלל. התייחסתי לזה כאלה חלל מלבני אחד, והתחלתי לראות שאם אני עושה את כל הפונקציות הדרושות כמו בבית מודרני אז אני בעצם אונסת את הבניין, ולכן החלטתי לוותר".
מה שנראה היום בעניי מעצבי פנים כמבנה מודרני לכל דבר, הוא תוצר של עבודת פרך שהצריכה קילוף של כל הקירות ותוספות של תשתית מים וחשמל, על מנת להתאים את הבית למגורים ראויים. מעצבי פנים מספרים כי בעבר בנו הערבים את השכונה מתערובות של חול וצדפים, שהקנו למבנה בידוד מצוין והגנה על הקירות בפני רטיבות. גלגוליו של הבניין הביאו לתוכו גם דיירים שהיו קשובים פחות לצרכים של הבית והוסיפו חומרי אטימה אקריליים שלא הצליחו למנוע מהרטיבות לחדור לקירות. לפני מלאכת העיצוב נדרשה גבעון לקלף את הקירות ולהשתמש בתרכובות מיוחדות של חומרי בידוד ואיטום נושמים, דוגמת פרקסל ווגה, שהחזירו לדירה חלק מתכונותיו של מהבידוד המקורי. כיום, אין צורך בשימוש במזגן גם בימי הקיץ החמים. החלונות המרווחים בחזיתו מאירים את חלל הפנים ומכניסים לתוכו נוף ציורי של הנמל. צדו השני של הבית מחופה בחלונות צרים השומרים על הטמפרטורה הקרירה. גבעון הקפידה לשחזר במדויק את החלונות המקוריים, לצד שימוש בקירות גבס פנימיים, שהתאימו את החלל המרובע למשפחה בת תשע נפשות. בדירה מתבלט המטבח המרווח, העשוי משילוב חומרים: עץ מלא, פורמייקה ואלומיניום, עוד וריאציה לדיאלוג בין הישן לבין החדש המאפיין את הבית.
מהמבואה, ניתן לפנות אל חללי השינה והאירוח או להמשיך בקו ישר אל עבר חדר העבודה וחדר המגורים, הנמצאים בחלל אחד המופרד באמצעות עיצוב נכון ופונקציונלי של הריהוט. קורות העץ על תקרת החלל יוצרות אווירה חמה ומפנים אותנו אל המרפסת התחומה בקירות חיצוניים - פתרון היוצר אשליה של בית פרטי ולא של בניין מגורים.
בעברה, ייסדה גבעון את חברת הרהיטים Iron Steel, אשר שירתה אדריכלים ומעצבי פנים ועסקה ברהוט עץ מעובד וגס בשילוב מתכות. ריהוט זה מקבל בבית אספקט נוסף, כאשר הוא משמש כגשר בין הריהוט המודרני לבין פריטי רטרו נוסטלגיים היוצרים יחדיו אמירה עיצובית ברורה ומהודקת המאפשרת דו קיום מעורר קנאה בין ישן לבין חדש.
